מאמרים זוכים אתר מאמרים לכל מי שמעוניין להפיץ את תכניו האיכותיים

ב"ה

אחד הרגעים המרגשים בתפילת ראש השנה, הוא הרגע שבו תוקעים בשופר והמתפללים מרגישים את אימת הדין. לכאורה נראה מוזר כי לתקיעת השופר ישנה השפעה חזקה כל כך, הרי השופר הוא בסך הכל קרן של איל, צנוע במראהו החיצוני , גם הקולות המופקים מן השופר הם פשוטים למדי ואי אפשר להפיק ממנו קול מוסיקלי ערב. אך בשופר יש מה שאין בשום כלי נגינה אחר. השופר חודר למעמקי הלב. השופר מזעזע אותנו ואומר "עורו ישנים מתרדמתכם". קולו של השופר מעורר אותנו להפסיק להתעסק בעניינים גשמיים ולחזור בתשובה, הוא מעיר את נשמתנו הרדומה.

רבנו סעדיה גאון מונה עשרה טעמים לתקיעת השופר:

1) בראש השנה מקבל כל יהודי על עצמו עול מלכות שמים וממליך את הקב"ה על עצמו. מלך שעולה על כס המלכות מריעים לפניו בחצוצרות, כדי להראות שמעתה הוא מתחיל למלוך. על כן אנו תוקעים בראש השנה כמו שאמר דוד בתהילים "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך"

2) קול השופר מזכיר לנו את מעמד הר סיני, שבו נאמר "וקול שופר חזק מאד" וממריץ אותנו לקבל את התורה מחדש כמו שקיבלו אותה אבותינו באמרם "נעשה ונשמע"

3) ראש השנה הוא היום הראשון של עשרת ימי תשובה. השופר מודיע לנו כי הגיע הזמן לחזור בתשובה. התקיעה מהווה אזהרה שמי שלא ינצל ת הזמן הנותר יש באחריות לגזר דינו, כמו הנוהגים להריע ולהזהיר לפני שהם הולכים לעשות צעד מלחמתי.

4) קול השופר מזכיר לנו את דברי נביאי האמת שנמשלו לתקיעת שופר (יחזקאל ל"ג)

5) התקיעות מעלות בזיכרוננו את חורבן בית המקדש ואת תרועת האויב בהסתערו קדימה (ירמיהו ד') כדי שבתפילתנו נזכור לבקש מה' לבנות מחדש את בית המקדש.

6) קול השופר העשוי מקרן איל מזכיר לנו את עקידת יצחק ואת מסירות הנפש שגילו הוא ואברהם בשעת העקידה. מכאן אנו למדים למסור את נפשנו על קידוש ה'.

7) השופר מרעיד את נימי הלב וממלא את ליבנו בפחד כדי שנחזור בתשובה ככתוב "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס)

השופר מזכיר לנו את יום הדין הגדול ומכין אותנו לקראתו.

9) השופר מזכיר לנו את קול השופר שיתקע בביאת המשיח, בזמן קיבוץ גלויות. אנו מתפללים ליום הזה שיבוא ככתוב "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים מארץ מצרים"

10) השופר מזכיר לנו את אמונתנו החזקה בתחיית המתים שגם אז יתקע שופר ככתוב בישעיה.

את השופר העשוי מקרן של איל, נהוג לרכך ולעצב בצורות שונות. יהודי מרוקו נוהגים לעצב את השופר כשהוא כפוף, סמל לענווה. בעדת התימנים נהוג שהשופר יהיה ארוך ומסולסל, משום שלפי מנהג התימנים אסור ליישר את הקרן ולכן קודחים בו חור כמות שהוא.

ישנם מנהגים שונים לסוג התקיעות המופקות מהשופר. התימנים אוהבים את קולו כהה ועמום, כאילו הוא עונה מן המדבר. האשכנזים מעדיפים קול "בכייני", דק וגבוה המזעזע את הלב ומעורר לתשובה ובעדה הספרדית אוהבים קול חגיגי, המבשר ניצחון ושמחה על קבלת התפילה בשמים.

הכותב הוא מתנדב בארגון בארגון יד לאחים, ארגון יד לאחים מחלץ נשים יהודיות וילדיהן הנמצאות בכפרים ערביים ונאבק במסיון והכתות המפילים חללים רוחניים רבים מעם ישראל

הכנסו לאתר של יד לאחים: http://www.yadleachim.co.il/